מקורות פליטה נוספים

בנוסף לפליטות מתעשיה ומתחבורה קיימות באזור מפרץ חיפה פליטות ממקורות נוספים:

פליטה לאויר מהדברה חקלאית

חקלאות מודרנית עושה שימוש בחומרי הדברה להגנה על יבולים, השימוש הנרחב בחומרי הדברה בחקלאות משפיע על הסביבה: האוויר, הקרקע והמים. בחשיפה לתרחיפים של חומרים רעילים באוויר כתוצאה משימוש בחומרי הדברה עלולה להיות פגיעה בריאותית מיידית (אקוטית) וגם פגיעה לאורך שנים (כרונית) בעובדים בחקלאות ובאוכלוסייה המתגוררת בסמיכות לשטחים החקלאיים שבהם נעשה שימוש בחומרי הדברה. חומרי ההדברה מסווגים לפי מידת סיכון מ-I שהוא הסוג המסוכן ביותר ועד IV שהוא הפחות מסוכן (יוצא דופן הוא חומר המסומן VI שהוא רעיל ביותר), מידת הסיכון מופיעה על תווית חומר ההדברה ובמאגר חומרי ההדברה של משרד החקלאות.

השימוש בחומרי הדברה אמור להתבצע בכפוף לתקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה), תשל"ז-1977 ובנוסף לפי תקנות החומרים המסוכנים (שימוש בתכשירים ליד מבנים), התשס"ה–2005 כך שאין לבצע ריסוס לכל החומרים בקרבת מבני מגורים כשמהירות הרוח בעת היישום היא 1.4 מטר לשניה ומטה. חומרים בדרגת רעילות I ו-II אין לרסס כלל במרחק הקטן מ-50 מטר מהמבנה גם כאשר מהירות הרוח גבוהה מספיק, וכאשר הרוח נושבת לכיוון המבנה אין לרסס גם במרחק של 100 מטר ממנו. שימוש בחומרי הדברה בריסוס מכלי טיס אמור להתבצע בכפוף לתקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה), תשל"ז-1977 וכן תקנות הרוקחים (הגבלת פיזור רעלים וכימיקלים מזיקים מכלי טייס) התשל"ט-1979 כך שלא יתבצע ריסוס מכלי טיס במרחק הקטן מ-120 מטר ממגורים ו-12 מטר מדרך וכאשר כיוון הרוח הוא לכיוון הבתים אין לבצע ריסוס כלל. בנוסף עבור פעילות של חיטוי קרקע מוגדר כי אין לבצעה במרחק הקטן מ-100 מטר ממגורים ו-20 מטר מכביש ראשי. פיזור חומרים לחיטוי קרקע בהזרקה וטפטוף מותר בטווח 100-250 מטר ממגורים בתנאי שמיושם חיפוי קרקע ביריעת פלסטיק חוסם בעל תקן ישראלי ובטווח 250-1000 מטר ממגורים חלה חובת חיפוי ביריעת פלסטיק בעובי 35 מיקרון לפחות. פיזור חומרים לחיטוי קרקע בהמטרה מותר רק במרחק של מעל 1000 מטר ממגורים ו-100 מטר מכביש. 

פליטה לאויר מהסקה ביתית

בתים רבים באזור מפרץ חיפה מאובזרים במתקן חימום ביתי המוסק בדלק מזהם כגון עץ, נפט, סולר או גז. שימוש בדלקים אלו להסקה ביתית מהווה מקור פליטה לחלקיקים נשימים בקוטר עד 10 מיקרון, חלקיקים נשימים עדינים בקוטר עד 2.5 מיקרון, פחמן שחור, פחמן דו חמצני וחזהמים נוספים ובכך עלול להוות מקור למפגע של זיהום אוויר ו/או מפגע ריח. שימוש במתקן הסקה ביתי מחייב עמידה בתקנים המוכרים ברגולציה הישראלית בהם בתקן ישראלי 838, "מתקן של תנור ארובה להסקה דירתית", הקובע את מבנה התנור, ניצולת השריפה של התנור, גובה הארובה של התנור הנדרש בשריפה של דלק נוזלי, תקן ישראלי 1368, "תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק" הקובע את מבנה התנור ניצולת השריפה וגובה הארובה הנדרש בשריפה של דלק מוצק כגון עץ ותקן ישראלי 158, "מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"ם)" הקובע את הדרישות מתנורים המוסקים בגז. אי עמידה בתקנים הללו מהווה עבירה על תקנות התכנון והבנייה. ככלל מומלץ לבצע חימום ביתי באמצעות מתקן הפועל על חשמל כגון מזגן שיש לו את מקדם הפליטה הנמוך ביותר לפי מאגר מקדמי הפליטה של הסוכנות האירופאית לאיכות הסביבה המוכר גם על ידי המשרד להגנת הסביבה הישראלי.

פליטה לאויר עקב הבערת פסולת

לפי חוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984 הבערת פסולת אסורה למעט מקרים המפורטים בחוק. לפי דוח המפלס לשנת 2018 של המשרד להגנת הסביבה כ-60% מהכמות הארצית של פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים מיוחסת לשריפות של פסולת בשטחים פתוחים.