מזהמי אויר
חומרים המוכרים כמזהמי אוויר
החומרים המנויים על הרשימה הבאה מוכרים כמזהמי אוויר ונקבעו בחקיקה הישראלית תקנים לריכוזם הבטוח בסביבה והגבלות על פליטתם לאוויר ממקורות הפליטה. למחקר השוואתי של תקנים מרחבי העולם עבור חומרים המוכרים כמזהמי אוויר ניתן לעיין בדוח אלמוג.
חלקיקים מרחפים
תערובת הטרוגנית של חלקיקים מוצקים וטיפות נוזלים הנמצאים בתרחיף באוויר בעלי תכונות שונות. חלקיקים הנפלטים לאוויר כתוצאה מפעילות אנושית כוללים שריפת דלקים בתעשייה או בתחבורה תוצר של בלאי חלקיקים מכאניים או אחסון והעברה של חומרי גלם או תוצרים המצויים במצב צבירה מוצק. חלקיקים עשויים להיפלט לאוויר גם ממקורות טבעיים כגון הרי געש, שריפת יערות, פטריות ועובשים. אבק מדברי גם משתייך לקטגוריה זאת. חלקיקים עשויים גם להיפלט בשימוש ביתי כגון הפעלת תנורי הסקה ביתית בשריפת דלקים. חלקיקים מתמיינים לפי גודל כאשר ככל שהחלקיק קטן יותר כך השפעתו מסוכנת יותר. הרכב החלקיקים כולל בתוכו מתכות רבות שריכוזן נקבע בדיגום סביבתי המתבצע במספר אתרים באזור מפרץ חיפה ע"י המשרד להגנת הסביבה.
PM10
חלקיקים נשימים בקוטר אווירודינאמי עד 10 מיקרון מכונים חלקיקים נשימים גסים והם מסוגלים לחדור למערכת הנשימה העליונה. חלקיקים בקוטר זה נמדדים ברציפות במספר תחנות ניטור באזור מפרץ חיפה.
PM2.5
חלקיקים נשימים בקוטר אווירודינאמי עד 2.5 מיקרון מכונים חלקיקים נשימים עדינים והם מסוגלים לחדור גם לריאות. שני סוגי החלקיקים שצוינו לעיל נמדדים ברציפות בתחנות ניטור באזור מפרץ חיפה.
נאנו חלקיקים
חלקיקים נשימים בקוטר אווירודינאמי הקטן מ-0.1 מיקרון מכונים אולטרא עדינים והם מסוגלים לחדור למערכת הדם. הדרישות הרגולטוריות לגביהם טרם הוסדרו כך שכרגע אינם נמדדים באזור מפרץ חיפה (או כל אזור אחר לצורך העניין).
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/particulate-matter-pm10-and-pm25
ארסן As
פליטה של ארסן אפשרית מכלי תחבורה, מפעילות חקלאית כגון שימוש בחומרי הדברה, כימיקלים וקוטלי חרקים או מפעילות תעשייתית הכוללת ייצור נייר וזכוכית, טיפול בעץ, ייצור מוצרי מזון וחומרים משמרים. חשיפה נשימתית לארסן עלולה לפגוע בצבע העור ולגרום לנפיחות ואדמומיות, במקרים חמורים יתכן סרטן העור, הריאות, שלפוחית השתן, הכבד והכליות. אצל נשים בהריון חשיפה נשימתית לארסן עלולה לגרום למחולות מומים, לידה במשקל נמוך ומות העובר.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/arsenic-and-compounds-0
ונדיום V
בין מקורות הפליטה התורמים לריכוזי ונדיום באוויר ניתן למנות את תעשיית זיקוק הנפט ושריפת הדלק כמו גם ייצור מתכות וסגסוגות. חשיפה לריכוזי ונדיום אופייניים באטמוספירה אינה פוגעת בבני אדם, בריכוזים נמוכים עלולים להיגרם גירוי בריאות, כאב גרון, צפצופים בנשימה, כאב בחזה ואסתמה, בריכוזים גבוהים ונדיום עלול להוביל לכאב ראש, רעידות ופגיעה במערכת העצבים.
כספית Hg
בין מקורות הפליטה התורמים לריכוזי כספית באוויר ניתן למנות תעשיות ייצור כימיקלים, הטמנת פסולת עירונית, הפקת דלקים, היתוך מתכות וייצור מלט. כספית מוגדרת כמסרטן סביר בבני אדם. מערכת העצבים האנושית רגישה לכל צורות הכספית, חשיפה לריכוזים גבוהים עלולה לפגוע במוח ובזיכרון ובהתפתחות עוברים. חשיפה נשימתית לריכוזי כספית עלולה לגרור כאבים בחזה, קוצר נשימה והצטברות נוזלים בריאות, חשיפה ארוכת טווח עלולה לגרום לקשיי ראייה.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/mercury-compounds
כרום Cr
בין מקורות הפליטה התורמים לריכוזי כרום באוויר ניתן למנות תעשיות ציפוי מתכת, עיבוד עורות, ייצור כימיקלים למוצרי צבע גומי ופלסטיק, תעשיית הפארמצבטיקה, שימור עץ, אבן וזכוכית, ייצור חשמל ורכיבים לכלי תעופה, ייצור מלט, שריפת פסולת עירונית ובוצות של מכונים לטיפול בשפכים, שריפת נפט ופחם. כרום המופיע בתצורתו כיון שש ערכי מוכר כמסרטן בבני אדם, בחשיפה נשימתית ארוכת טווח יתכן נזק למערכת הנשימה והמערכת החיסונית. כמו כן, חשיפה נשימתית לכרום עלולה להוביל לפגיעה וגירוי באיברי מערכת הנשימה והעיכול.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/chromium-vi-compounds
http://www.npi.gov.au/resource/chromium-iii-compounds
ניקל Ni
בין מקורות הפליטה התורמים לריכוזי ניקל באוויר ניתן למנות את תעשיות שריפת הפחם, ייצור הפלדה ותהליכי גילוון. חשיפה נשימתית קצרת טווח לניקל עלולה לגרום לגירוי בעיניים באף ובגרון בעוד שחשיפה לריכוזים גבוהים לאורך זמן עלולה לגרום לפגיעה בריאות, ברירית האף ואף לסרטן.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/nickel-compounds
עופרת Pb
בין מקורות הפליטה התורמים לריכוזי עופרת באוויר ניתן למנות תעשיות כרייה וייצור מתכות, מלט וסיד, מוצרים קרמיים, נייר, טקסטיל מוצרי מזון ועוד. כמו כן, עופרת יכולה להגיע מצנרת אספקת מים וביוב העשויים סגסוגת המכילה עופרת. עופרת היא מזהם המוכר כמסרטן סביר בבני אדם, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים, חשיפה לריכוזים גבוהים של עופרת עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובמוח ואף למוות. חשיפה לריכוזים נמוכים של עופרת עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, לאנמיה, לכאבי בטן ואף לשיתוק.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/lead-compounds
קדמיום Cd
בין מקורות הפליטה התורמים לריכוזי קדמיום באוויר ניתן למנות תעשיות ציפוי מתכת, ייצור רכיבים אלקטרוניים מוליכים למחצה ופולימרים. חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזי קדמיום נמוכים עלולה לגרום לפגיעה בכליות להצטלקות הריאות, אנמיה, עייפות ולאובדן חוש הריח. חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזי קדמיום גבוהים עלולה לגרום לבחילה, הקאה ושלשולים, להצטברות נוזלים בריאות, קוצר נשימה, כאב בחזה ואף למוות.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/cadmium-and-compounds
גזים אנאורגניים
אוזון O3
מתחלק לשני סוגים: האוזון "הטוב"- שכבת אוזון סטרטוספרית בגובה מעל-25 ק"מ מפני כדור הארץ, מהווה מגן טבעי מפני חדירת קרינת UV שמקורה בשמש לפני כדור הארץ. ללא נוכחותו ספק אם היו מתקיימים חיים על פני כדור הארץ. האוזון "הרע", אותו מודדים בתחנות הניטור- נוצר בטרופוספירה, סמוך לפני כדור הארץ כתוצאה מפעילות קרינת השמש על פחמימנים ועל תחמוצות חנקן הנפלטים מכלי רכב.
תחמוצות גופרית SO2
תחמוצות גופרית מפלטות לאוויר כתוצאה מפעילות של שריפת דלקים כתלות בתכולת הגופרית של הדלק, תהליכי זיקוק נפט עשויים להוות מקור נוסף לפליטת תחמוצות גופרית לאוויר. חשיפה נשימתית כרונית לריכוזים נמוכים של גופרית דו חמצנית עלולה לגרום לדלקת בדרכי הנשימה ואף לנזק בריאות. בחשיפה קצרת טווח לריכוזים גבוהים של 10-50 חל"מ עלולים להיגרם גירוי בעיניים באף ובפה, תחושת חנק ושיעול.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/sulfur-dioxide
תחמוצות חנקן NO, NO2, NOx
תחמוצות חנקן נפלטות לאוויר כתוצאה משריפת דלקים בטמפרטורות גבוהות ביישומים תעשייתיים ותחבורתיים כאשר חנקן אטמוספירי מגיב עם החמצן בתהליך היווצרותם. בתעשיית הדשנים עשויים להיפלט תחמוצות חנקן בתהליך הפקת חומצה חנקתית שלא כתוצאה משריפת דלקים. חשיפה נשימתית לתחמוצות חנקן עלולה להוביל לגירויים בעיניים באף בגרון ובריאות ולעורר שיעול, קוצר נשימה, עייפות ובחילה. בריכוזים גבוהים יתכנו כוויות, התכווצויות ונפיחות של רקמות בגרון ודרכי הנשימה העליונות, ירידה ביכולת חמצון הרקמות, הצטברות נוזלים בריאות ואף למוות.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/oxides-nitrogen-0
חד תחמוצת הפחמן – CO
פליטה של פחמן חד חמצני נגרמת כתוצאה משריפה לא שלמה של חומר דלק. חשיפה ארוכת טווח לפחמן חד חמצני עלולה לגרום לבעיות בלב ולנזק במערכת העצבים. חשיפה קצרת טווח בריכוזים של 200 חל"מ עלולה להוביל לכאבי ראש, סחרחורות ועייפות. חשיפה קצרת טווח בריכוזים של 400 חל"מ עלולה לגרום להפרעות נפשיות, לקשיי זיכרון וריכוז, לעייפות, הזיות, התמוטטות אובדן הכרה ואף למוות.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/carbon-monoxide-0
גזים אורגניים
אתילן אוקסיד C2H40
חומר המשמש לחיטוי ציוד רפואי, עקב גילוי ריכוזים גבוהים של החומר בדיגומי ארובות שנערכו בבתי חולים בעשור הראשון של המאה ה-21 הוצאו הנחיות למגזר בתי החולים בנוגע לשימוש בחומר ולספי פליטה מירביים מותרים. חשיפה נשימתית קצרת טווח עלולה לעורר גירוי בעיניים, בפה, באף ובגרון. בריכוזים גבוהים עלולים להופיע תסמינים של עייפות, בחילה, קשיי נשימה, כוויות, פגיעה בראייה, אובדן הכרה ומוות. אתילן אוקסיד מוכר כמסרטן בבני אדם וחשוד כטרטוגני העלול לסכן עוברים.
למידע נוסף
http://www.npi.gov.au/resource/ethylene-oxide-sources-emissions
1,3 בוטדיאן C4H6
חומר הנוצר בתהליך זיקוק נפט, הוא משמש כחומר גלם בתהליך ייצור גומי סינתטי וחומרי פלסטיק. מדובר בחומר המוגדר כמסרטן סביר בבני אדם. בחשיפה נשימתית עלול להיגרם גירוי בעיניים ובמערכת הנשימה ומערכת העצבים. בחשיפה ארוכת טווח עלול להיווצר נזק בלב ובריאות.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/13-butadiene-vinyl-ethylene
בנזן C6H6
תרכובת אורגנית ארומטית חסרת צבע המצויה בנפט גולמי . הבנזן עשוי להיפלט ממקורות בלתי מוקדיים ממפעלים בתעשית זיקוק הנפט ונגזרותיו וכן מצינור פליטה של מכוניות במקרה של שריפת דלק לא מושלמת, עקב תכולת בנזן בבנזין של עד 1%. בחשיפה נשימתית ארוכת טווח ידוע כמסרטן ודאי בבני אדם.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/benzene-0
1,2 דיכלורואתאן C2H4Cl2
חומר המשמש ליצירת ויניל כלוריד ותרכובות אורגנו-מוכלרות אשר עלול להיפלט מתעשיות לייצור פלסטיק, כימיקלים, צבעים ולכות ומזיקוק דלק המכיל עופרת. חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים עלולה לגרור בעיות בראייה, כאבי ראש, עייפות ודיכאון, פגיעה במערכת העצבים המרכזית, עוויתות ובצקת בריאות. במקרים חמורים יתכן אובדן הכרה ומוות. חשיפה ארוכת טווח עלולה לגרור פגיעה בכבד, בריאות, בכליות בבלוטת יותרת הכלייה. החומר מוכר כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/12-dichloroethane
דיכלורומתאן (מתילן כלוריד) CH2Cl2
חומר המשמש בעיקר כממס למסירי צבע וכחומר ניקוי בתהליכי ייצור פלסטיק ומתכות אשר עלול להיפלט מתעשיות לייצור פלסטיק, חומרים סינתטיים, רכיבים אלקטרוניים, גלוון מתכות ומפעלי צבע. חשיפה נשימתית עלולה לגרור גירוי בדרכי הנשימה ובריאות, אובדן הכרה ואף מוות. בריכוזים נמוכים עלול להיגרם כאב ראש, חשיפה כרונית עלולה לפגוע בכבד ובמוח. החומר הינו מזהם המוכר כמסרטן, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/dichloromethane
טולואן C7H8
טולואן עשוי להיפלט מתעשיות זיקוק נפט, מפעלים לייצור כימיקלים, מפעלי תרופות, ייצור גומי, דפוס וצבעים. אורך חייו באטמוספירה קצר על כן הוא מצוי בעיקר בקירבה למקורות הפליטה שלו. חשיפה נשימתית ארוכת טווח לטולואן עלולה לפגוע בכליות. חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזים גבוהים עלולה לגרום לכאבי ראש ולאופוריה, סחרחורת, ישנוניות, אובדן הכרה ואף למוות. חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזים גבוהים עלולה לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך, בעיות בדיבור, בראייה ובשמיעה, לגרום לאובדן שליטה בשרירים ואובדן זיכרון ושיווי משקל.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/toluene-methylbenzene
טטראכלורואתילן C2Cl4
חומר שעלול להיפלט מתעשיית ניקוי יבש, תעשיית גומי, ציוד מכאני כבד, תעשיית גלוון, תעשיית יצור נייר וייצור כימיקלים לחקלאות. בחשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים עלולה לפגוע במערכת העצבים מה שיבוא לידי ביטוי בצורת סחרחורת, כאבי ראש, בלבול, בחילות, קשיי דיבור או הליכה, חוסר הכרה או מוות. חשיפה נשימתית ארוכת טווח עלולה לגרור פגיעה בכבד ובכליות. החומר מוגדרק כמסרטן ומוכר כטרטוגני ומסכן עוברים.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/tetrachloroethylene
טריכלורואתילן C2HCl3
חומר המשמש כממס או רכיב בתערובת ממסים וכחומר גלם בתעשיות הפרמאצבטיקה והטקסטיל. עיקר השימוש בו הוא להסרת שמנים מחלקי מתכת, בתעשיות הדבקים, חומרי הסיכה, לבעים, לכות, חישוף צבע, חומרי הדברה ובניקוי מתכת קר. בנוסף נהוג להשתמש בחומר כנוזל קירור להעברת חום בטמפרטורה נמוכה. החומר מוכר כמסרטן סביר בבני אדם וכחומר טרטוגני העלול לסכן עוברים. טריכלורואתילן בעל השפעה מדכאת על מערכת העצבים המרכזית והוא משמש גם כחומר מרדים בהליכים כירורגיים. חשיפה ארוכת טווח לריכוזים נמוכים עלולה לגרור בחילות, חוסר סבילות למזונות שומניים, הפרעה נשימתית, פגיעה בכליות ודיכוי המערכת החיסונית. חשיפה כרונית לריכוזים גבוהים עלולה לגרום לפגיעות בלתי הפיכות בלב, במערכת העצבים ובכבד. חשיפה נשימתית לכמויות מתונות עלולה לגרור כאבי ראש, חוסר שיווי משקל ורעידות בעוד שבריכוזים גבוהים עלולה להיגרם סחרחורת או ישנוניות, בריכוזים קיצוניים עלול להתרחש אובדן הכרה.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/trichloroethylene
מימן גופרי H2S
מימן גופרי עלול להיפלט כתוצאה מתהליכים תעשייתיים לייצור דשנים, ייצור דבק, עיבוד מתכות ותהליך עיבוד סוכר, אך הוא בעיקר נפלט כתוצאה משריפת פחם בתחנות כוח או כתוצאה מזיקוק דלקים, ייצור נייר או ייצור אספלט. חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזים גבוהים של מימן גופרי הנעים בטווח של 1,00-2,000 חל"מ עלולה לגרום להתמוטטות, אובדן הכרה ואף למוות. חשיפה נשימתית במשך שעה עד שמונה שעות לריכוזים בינוניים של מימן גופרי בטווח של 100-200 חל"מ עלולה לגרום לעייפות ולנדודי שינה, לטשטוש הראייה ואף למוות. חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזים נמוכים של מימן גופרי הנעים בטווח של 5-50 חל"מ עלולה לגרום לגירוי בעיניים, באף ובגרון, לכאב ראש, לסחרחורת ולבחילה. חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזים נמוכים של מימן גופרי עלולה לגרום לכאבי ראש, לברונכיטיס, לנדודי שינה, לשיתוק ולבעיות נפשיות.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/hydrogen-sulfide
סטירן C8H8
סטירן עלול להיפלט לאוויר כתוצאה מפעילות תעשייתית לייצור סטירן (המהווה מרכיב בכוסות שתייה מקלקר), ייצור גומי, פלסטיק ושרפים לחילוף יונים. סטירן מוגדר כגורם אפשרי למחלת הסרטן, טרטוגני ועלול לסכן עוברים. בחשיפה נשימתית לסטירן עלולה להוביל לפגיעה במערכת העצבים והנשימה, לגרום לדיכאון, לבעיות ריכוז, לחולשה בשרירים, לעייפות, לחוסר יציבות ולבחילה.
למידע נוסף:
http://www.npi.gov.au/resource/styrene-ethenylbenzene
פורמלדהיד CH2O
פורמלדהיד נפלט לאוויר כתוצאה מפעילות תעשייתית לייצור שרפים לחילופי יונים וחומרים פלסטיים, תעשיות העץ והדבקים, טקסטיל וכתוצאה משריפת דלקים בדוודים ותנורים. פורמלדהיד מוגדר כחומר מסרטן. חשיפה נשימתית לפורמלדהיד בריכוזים נמוכים עלולה להוביל לגירוי בעיניים, באף ובגרון ולגרום לאלרגיות המשפיעות על העור והריאות. בחשיפה נשימתית לריכוזי פורמלדהיד גבוהים עלולים להיגרם עיוותים בלתי הפיכים בעור ובעיניים, אלרגיה בדרכי הנשימה ואף מוות. חשיפה ארוכת טווח לפורמלדהיד עלולה להוביל לברונכיטיס וקוצר נשימה כמו גם לקיצור תוחלת החיים, לפגיעה בפוריות ולשינויי התנהגות ומראה בבעלי חיים.
למידע נוסף: