ערכי איכות האוויר

 

תקן סביבה מגדיר את ריכוז המזהם המותר באוויר הפתוח ללא התייחסות לגורם מזהם ספציפי. מטרת התקן לקבוע את הערך המרבי של ריכוז מזהם אשר ימנע ככל האפשר השפעות על בריאות הציבור.

על פי סעיף 6 לחוק אוויר נקי, התשס"ח – 2008 השר להגנת הסביבה , גלעד ארדן התקין  תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), התשע"א-2011, המגדירות ערכים מרביים של מזהמים לנוכחותם באוויר בפרקי זמן נתונים (ערכי איכות האוויר).  תקנות אלה נכנסו לתוקפן ב- 31.05.2011 (החליפו את התקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר) התשנ"ב- 1992) ובהן נקבעו שלושה סוגי ערכי איכות אוויר חדשים:

-          ערכי יעד

-          ערכי סביבה (תקני איכות אוויר)

-          ערכי התראה.

 

 

ערכי יעד

 

ערכי סביבה

(תקני איכות אוויר)

ערכי התראה

 

-     חריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח.

 

-     יש לשאוף להשיגם כיעד

 

-     מהווים בסיס לקביעת היעדים בתכנית לאומית.

 

-     חריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר

 

-     נקבעים על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד

 

הערה: נוכחותם באוויר של גופרית דו-חמצנית (SO2) ושל חנקן דו חמצני (NO2) בריכוזים העולים על ערכי הסביבה שנקבעו, אך אינם עולים על הערכי ההתראה , לא מהוות חריגה מערך סביבה, ובלבד שאינם נמשכים יותר משמונה פרקי זמן של שעה במשך שנה רצופה, לגבי כל אחד מהם.

 

 

-     חריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם

 

-     יש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה.

 

תוספת ראשונה לתקנות

תוספת שנייה לתקנות

תוספת שלישית לתקנות